אוסף אינסופי של אפשרויות

תחתית הבאר, קרן לנדסמן, זמורה, עורכת: נועה מנהיים, 366 עמודים, 2024.

תחתית הבאר הוא ספר פנטזיה ישראלי מאוד ועכשווי מאוד. הוא מהווה דוגמה מוצלחת לאופן שאפשר לשמור בו על נאמנות לז'אנר ולמה שנובע ממנו ויחד עם זאת להציג סיפור מקומי ורלוונטי לתקופה שאנו חיים בה, מבלי להתנצל על הבחירה בפנטזיה או על נקיטת העמדה המובהקת.

נגה חיימוביץ

תחתית הבאר הוא ספרה השלישי של קרן לנדסמן והוא למעשה ספר המשך לספרה השני לב המעגל שראה אור בשנת 2018. זוהי סדרת פנטזיה אורבנית שמתארת עולם דומה מאוד לזה שלנו, אך בהבדל אחד – חלק מבני האדם נולדים כשהם בעלי כוחות כישוף מסוגים שונים. המכשפים והמכשפות נחלקים לשני סוגים. הסוג הראשון הוא מכשפי היסודות, ששולטים באוויר, באדמה, באש או במים. הסוג השני הוא מכשפי הנפש: "אמפתים", שמסוגלים "לקרוא" את הרגשות של העומד מולם ולשלוט בהם, ורואי עתיד, שמסוגלים לראות את הדרכים השונות שהעתיד עשוי להתרחש בהן ולנווט ביניהן. הספרים מתמקדים בקבוצה של צעירות וצעירים ישראלים, רובם בעלי יכולות כישוף, ובחייהם בתוך חברה שמלאה בפחד ובשנאה כלפיהם. בתחתית הבאר הם מנסים להתנגד לניסיונות של בעלי כוח פוליטי לגזול מהקבוצה שלהם חירויות וזכויות בסיסיות. זה המקום לגילוי נאות: זכיתי ללמוד אצל לנדסמן בסדנת כתיבה שלימדה, אך את כתיבתה הכרתי ואהבתי גם בשנים שלפני היכרותנו.

כפי שאפשר להבין, תחתית הבאר הוא ספר פנטזיה ישראלי מאוד ועכשווי מאוד. הוא מהווה דוגמה מוצלחת לאופן שאפשר לשמור בו על נאמנות לז'אנר ולמה שנובע ממנו ויחד עם זאת להציג סיפור מקומי ורלוונטי לתקופה שאנו חיים בה, מבלי להתנצל על הבחירה בפנטזיה או על נקיטת העמדה המובהקת. שני הרבדים הללו אינם מתנגשים, אף אחד מהם אינו על חשבון האחר, ודווקא המאפיינים של סוגת הפנטזיה משמשים כדי לנהל דיון על המציאות. אחת התכונות המרכזיות של פנטזיה היא היכולת להתרחק הרחקה מסוימת מן העולם המציאותי, בהתאם לסגנון ולתתי־הז'אנר השונים. ההרחקה הזו היא אולי הסיבה שספרי פנטזיה נתפסים כספרים "אסקפיסטים" בלבד, אך פעמים רבות, כמו בתחתית הבאר, דווקא ההרחקה היא מה שמאפשר דיון פתוח יותר בנושאים מורכבים ורגישים במציאות שהספר נכתב בתוכה. 

למרות הקרבה לעולם המציאותי, פנטזיה אורבנית דורשת בניית עולם מוקפדת ומתוכננת היטב. העולם הפנטסטי בתחתית הבאר בנוי לפרטי־פרטים ומשמש רקע מוצלח להתרחשויות. הנחת היסוד היא שקיומם של בעלי כוחות בעולם היה גורם לו להתפתח באופן אחר מזה שהעולם האמיתי התפתח בו, מה שמוביל לעולם חלופי שאומנם נדמה לקורא קרוב ומוכר, אך יש בו שינויים והבדלים ברורים שמרחיקים את הסיפור מהמציאות. התיאורים של ישראל החלופית של לנדסמן, ושל העולם החלופי בספר בכללותו, מעידים על מחשבה על כל פרט. התרבות, ההיסטוריה הישראלית והעולמית, הפוליטיקה, החגים, המבנים החברתיים ואפילו הטבע והגיאוגרפיה, כולם משתנים בהתאם לשוני הבסיסי בין העולמות. דוגמה אחת לכך היא חגיגות חג החנוכה שמתוארות בתחילת הספר. החג מתואר כקשור תרבותית למכשפים ומשמעותי עבורם, יש להם מנהגי חג מיוחדים שקשורים לכישוף, והשינוי הזה באופיו של החג הופך את קיומם בעולם לאורגני יותר. הניסיון לזהות את ההקשרים התרבותיים וההיסטוריים ולפענח את השוני בהם בהתאם למערכת החוקים הפנימית של העולם המתואר הוא דוגמה אחת לאופן שבו ההרחקה הפנטסטית יכולה לאפשר לנו להסתכל מחדש על הפרטים המקבילים בעולם שלנו. 

האלמנט הפנטסטי המרכזי בספר הוא כאמור קיומם של בעלי כוחות כישוף. הנוכחות של קסם לא הופכת את העולם למושלם, ובהחלט לא הופכת את חייהם של האוחזים בו למושלמים. הגיבורים והגיבורות ברומן נלחמים על הזהות ועל הזכויות שלהם, שנוגעות ישירות להיותם בעלי כוחות. עלילת הספר מתרחשת בהווה שכולם בו כבר נושאים צלקות פיזיות או רגשיות מהמאבקים שנדרשו להם באירועים שתוארו בספר הקודם בסדרה, וההתמודדות שלהם עם הטראומות שהם נושאים מצטרפת להתמודדויות החדשות שמזמנת להם העלילה בספר הזה. העיסוק המתמשך בהשפעה של כוחות הכישוף על הגיבורים, הן מבחינה פיזית ומעשית והן מבחינה רגשית, יוצר דיון מעניין וחשוב, וזהו אחד הדברים שהופכים את הפנטזיה בתחתית הבאר למורכבת ורלוונטית כל כך.

למשל, אחד הכוחות שהספר מתמקד בהם הוא ראיית עתיד. רואי העתיד בעולם שהרומן מתרחש בו רואים סביבם תמיד מעין השתקפויות שמבטאות קווי זמן אחרים ואת האפשרויות השונות שעשויות להתרחש בהם, ויכולים לתמרן ולבחור ביניהם. תמר, אחת הדמויות הראשיות, היא רואת עתיד שכוחותיה נפגעו והשתנו בעקבות אירועים שתוארו בספר הקודם. באחת הסצנות היפות ביותר ברומן, היא פוגשת ומדברת עם בנות דמותה מקווי זמן רבים אחרים, רואה את כל האפשרויות של חיים אחרים שהיו יכולים להיות לה, ומבינה מה היא הייתה מפסידה ומרוויחה אילו עשתה בחירות אחרות לאורך הדרך. המחשבה על יכולת ראיית עתיד עשויה להישמע מפתה, בייחוד בתקופה הבלתי צפויה שאנחנו חווים וחוות, והרגע הזה מדגיש את התובנה העיקרית שעולה ממערכת ראיית העתיד בספר, והיא שאין עתיד אחד. כל עוד לא הגענו אליו העתיד הוא אוסף אינסופי של אפשרויות שאנחנו מכריעות ביניהן בכל בחירה שאנחנו עושות.

כרונולוגית העלילה אינה מגיעה לאירועי 7 באוקטובר והמלחמה שלאחריו. אבל גם בלי האירועים מהכמעט שנתיים האחרונות, במדינה רוויית הפגנות ומחאות הספר נקרא קודם כול כיצירה על התנגדות. דמות בולטת במיוחד בהקשר הזה היא דמותו של דורון, היחיד מבין חברי הקבוצה שאינו בעל כוחות. דורון הוא רופא, והוא גם אח גדול, בן זוג וחבר טוב של הדמויות האחרות בקבוצה, ולכן מוצא את עצמו במרכז המאבק שלהם, כאשר התפקיד הכפול הזה הופך אותו לדמות שחברי הקבוצה האחרים סומכים עליה שתהיה שם תמיד להושיט עזרה. והוא אכן משתדל לעשות זאת גם כשהוא עצמו משלם על כך מחירים. יותר מכל דמות אחרת, הפרקים מנקודת מבטו של דורון מבטאים את ההרגשה של האדם ה"רגיל" שמוקף בכוחות חזקים ממנו בהרבה, משני צידי המתרס, אבל מוכן לעשות הכול ולהקריב הרבה מאוד למען האנשים שהוא אוהב ומתוך תחושת האחריות העמוקה שלו כלפיהם. 

גם שאר הדמויות, שיש להן יותר כוח, ואולי גם נגיעה אישית יותר לאירועים, נלחמות ונאבקות במגוון דרכים. תיאורי המאבק בספר נעים מצבירת כוח פוליטי ומאבק על העברת חוקים בכנסת, דרך הפגנות וצעדות, ועד שימוש של שני הצדדים באלימות שגובלת במלחמת אזרחים. הצד שנגדו הם פועלים, על הדמויות המרכיבות אותו, מוצג לעיתים מעט בפשטנות בתור "רוע מוחלט", וכל האמצעים להתמודד מולו נתפסים ככשרים בעיניי הגיבורים. ההצגה הזו לא תמיד עומדת ברף המורכבות שהספר מציב לעצמו בתחומים אחרים, היא מייצרת נבלים שמבחינה מוסרית לגיבורים קל מאוד להתמודד איתם, ובמידה מסוימת היא מקלה גם על הקוראים לקבל את הבחירות של הגיבורים בהקשר הזה. עם זאת, הבחירה להציג כך את הקונפליקט מעלה שאלות רבות: האם אפשר להצביע על דעות מסוימות כמסוכנות ובלתי מקובלות באופן חד וחלק? כיצד יש להתייחס לדעות כאלה? והיכן עובר הגבול במלחמה בהן? אלו שאלות שאין ספק שיש להן משמעות רבה גם בעולם האמיתי, וזוהי עוד אחת מהדרכים שבהן, בתוך המרחב הבטוח והרחוק של הפנטזיה, מצליח הספר לבחון את הגבולות שבמציאות אולי לא היינו רוצים ורוצות להגיע אליהם.

---

נגה חיימוביץ היא סטודנטית לתואר שני במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון.