נעדרים קרים, אסף קוגלר, עם עובד, עורך: יובל שמעוני, 392 עמודים, 2021.
בחלקים מסוימים, נעדרים קרים הוא ספר מתח מעולה שלא מפחד לגעת בשאלות מרכזיות. בחלקים אחרים ישנה תחושה של ספר לבני הנעורים שבו כולם שוחרי טוב ודברים מסתדרים על הצד הטוב ביותר.
יפתח אשכנזי
בכל שנה, כך נקבע בוויקיפדיה (בטון הנחרץ הייחודי לאתר), מצטרפים לרשימת הנעדרים שלא נמצאו בישראל בין 15 ל-30 מקרים. סה״כ מקרי הנעדרים שלא נמצאו בישראל ב-2018 עמד על 500. במקרה זה נראה שניתן לסמוך על הנתונים של ויקיפדיה ולקבוע כי בעיית הנעדרים אינה הנושא המרכזי שבו עוסקת משטרת ישראל, ולא הסוגיה המרכזית שמעסיקה את הציבור בישראל בנוגע לעבודת המשטרה.
אך למרות שבמציאות עניין הנעדרים הוא נושא שולי, בספרות המתח הישראלית של השנים האחרונות מדובר בנושא מרכזי, אליו פונים הרבה מאוד סופרי מתח בראשית דרכם. רק בשנתיים האחרונות יצאו הספרים תיק איה של נילי אסיא שעסק בהיעלמות של נערה בתל-אביב, כל הדברים היפים של שילה ענבר שבמרכזו תיקי נעדר של שתי ילדות בצפון, האישה שלא הייתה של אילה בן פורת, והספר נעדרים קרים של אסף קוגלר, שבו עוסקת הרשימה הזאת.
יש סיבה פרקטית לכך שכל אותם סופרים, כל אחד מצוין בדרכו, בחרו דווקא בחקירות נעדרים, למרות שיש הרבה מאוד (מאוד) נושאים שקשורים לעבודת המשטרה ומטרידים יותר את הציבור הישראלי. דרור משעני, אחד מסופרי המתח האהובים בארץ ובעולם, שאחראי במידה רבה לרנסנס של ספרות המתח הישראלית של השנים האחרונות, בנה את דמותו של החוקר אברהם אברהם, כחוקר של תיקי נעדרים. נדמה כי הבחירה בחקירת נעדר היא פניה לנתיב מוכר שאותו הקורא הישראלי מכיר ורוצה. אך קיימת סיבה נוספת: תיקי נעדר הם חקירות יחסית סולידיות. בזמן שהרבה מסיפורי המתח מתחילים במעשה אלים ואכזרי שאותו חייב החוקר לפתור כדי להחזיר את הסדר בעולם, בחקירת נעדר הכול יותר רגוע. החקירה תלויה בקצב של החוקר והפתרון לא חייב להיות אלים. לעיתים תיק נעדר נפתר מבלי לערב פשע, או באמצעות הבנה שהנעדר החליט להיעלם מחייו.
אותה סולידיות היא עניין מתעתע. כאשר השתמש בה דרור משעני בספרו הראשון בסדרת הספרים שבמרכזה החוקר אברהם אברהם, כדי להראות עד כמה המשפחה יכולה להיות דבר מסויט, הסולידיות רק הגבירה את האימה. אבל ישנם מקרים שבהם הסולידיות מאפשרת לכתוב עלילת מתח שנראית כסיפור מתח טוב אך מסרבת להתעמת עם המציאות, ולכן דומה יותר לסיפור המיועד לבני נוער שבמרכזו תעלומה שלא מאיימת על הסדר הטוב.
לאורך כל הקריאה בספר נעדרים קרים, ניסיתי להבין באיזו מבין האפשרויות בחר אסף קוגלר.
במרכז הספר עומדת שירה, דתיה בת שירות לאומי, שבוחרת להתגייס למשטרה, ומגיעה ליחידה שעוסקת בחקירות נעדרים שכבר התקררו. יחידה זו אינה עושה חקירות שטח, אלא עוברת על חומרים ישנים מהמשרד בתקווה למצוא קצות חוט חדשים. במהלך הספר חוקרת שירה שני תיקים, אחד של חייל שנעלם בדרך חזרה מהבסיס, והשני של נערה צעירה שבאה מרקע דתי דומה לשלה. שירה גרה באכסניית נוער בירושלים, שם היא מתחברת עם יוראי, גיי חינני שמשפחתו ניתקה איתו קשר. שירה גם מוצאת את עצמה בלב האירועים בעיר. היא מצטלמת בטעות עם אוהדי בית״ר גזעניים, מונעת פיגוע ומתלבטת האם התאהבה באחד השוטרים שעובד איתה.
שירה עצמה היא בחורה חיובית למדי. משפחתה טובה ומקבלת. חבריה אוהבים אותה. היא מנסה לעשות טוב, גם אם לא תמיד מצליחה. היא חכמה, צנועה ותמימה. לצד כל התכונות החיוביות ישנן שתי תכונות בעייתיות: לעיתים, מרוב כוונות טובות, היא עושה טעויות. התכונה השנייה היא ששירה מכורה לעבודה. תכונה זו, בשילוב עם התמימות שמאפיינת אותה, גורמת לה לא לראות את ההקשר הרחב ושוב לעשות טעויות.
הפירוט של כל המרכיבים בעלילה (שאותו השתדלתי לעשות בלי ספויילרים), הוא עדות לכפילות שקיימת בנעדרים קרים. בחלקים מסוימים מדובר בספר מתח מעולה שלא מפחד לגעת בשאלות מרכזיות. בחלקים אחרים ישנה תחושה של ספר לבני הנעורים שבו כולם שוחרי טוב ודברים מסתדרים על הצד הטוב ביותר.
חלק מהבעייתיות קשורה לעבודת העריכה. עריכה קפדנית יותר הייתה מורידה חלקים רבים שאינם תורמים לעלילה או אפילו לעיצוב הדמויות (כמו למשל החלק הארוך שבו מבלה הגיבורה עם חברה בשבת חורפית בירושלים, ומשחקת Never). באותה מידה, גם הקטעים שבהם הגיבורה מגלה סימפטומים של "פורסט גאמפ" ותמיד מגיעה ללב האירועים ועושה את הדבר הנכון בטעות, מצריכים התערבות של עורך.
במקביל, נדמה שהמחבר נמשך כל הזמן אל ה-ya – הבחירה לשים במרכז הסיפור צעירה עם אופי סבבה, משפחה סבבה, כוונות סבבה וכו׳. למרות שבאופן אישי אני מעדיף לבלות עם אנשים סבבה, כאשר מעמידים אותם במרכז סיפור מתח יש בעיה. כשהכול סבבה ולשירה הגיבורה של קוגלר אין שום שריטה, והיא נעה בין כוונות טובות, אשמה ילדותית ונשיקה ראשונה – החקירה שלה נובעת יותר מסקרנות ומרצון לפזר טוב בעולם, והופכת יותר ל"תעלומה" מאשר לחקירה של ממש.
מהדברים שאני כותב אולי עולה הרושם שפחות התרשמתי מנעדרים קרים, אבל זה לא המצב. למען האמת חשבתי שזה ספר שיש בו הרבה חלקים מצוינים ושהוא מבשר על כניסה של סופר מצוין חדש ושל סדרת ספרים מצוינת. אבל כדי שזה יקרה קוגלר חייב להחליט בספרים הבאים שהוא הולך על מתח בכל הכוח, ושהוא לא מפחד לשרוט את הגיבורה שלו ולגעת באמת בשריטות שיש בחברה הישראלית.
יפתח אשכנזי הוא סופר, חוקר ספרות ומבקר. ב-2019 פרסם את רומן המתח גיא בן הינום בהוצאת כנרת זמורה דביר.