אילאור פורת
30 ביוני
זמן קריאה 1 דקות
חדר, אמה דונהיו. תרגום: קטיה בנוביץ'. ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג, 2010.
קראתי את חדר של אמה דונהיו כבר לפני כמה חודשים, אבל הוא לא מרפה ממני. זה ספר על ילד שנולד בנסיבות הכי גרועות שיש (בלי ספוילרים!), אבל לא מבין את זה. גבולות העולם הם גבולות החדר שהוא נולד וחי בו, עד שאין לו ברירה אלא להימלט בעל כורחו החוצה, וללמוד – כמה נורא – להתחיל לחיות באמת. דונהיו הופכת את הסיוט של הילד לשפה שהיא מעין גרסה מחרידה ומטרידה של "פונס הזכרן" של בורחס. העולם, כלומר החדר, שיש בו פריט בודד ויחיד מכל דבר, מזדהם בנוכחות הרועשת, המלוכלכת, הלא נסבלת, של כל מה שחיכה בחוץ. הספר הפך לסרט זוכה אוסקר לפני כמה שנים, אבל, כדרכם של סרטים, הוא לא ממש מעביר את מה שדונהיו עושה עם הלשון, אז תקראו את המקור.
Sometimes I look for interesting information, reviews, or expert commentary because someone drops a link in a group—they are genuinely engaging, but sometimes you read through an article and find such useful links neatly woven right inside the text. For example, I recently came across a great overview on platforms like https://www.politolog.net.ua/ and htpps://deribasovskaya.net
הכנו עבורכם מדריך מעולה עם טיפים שווים שיעזרו לכם לשדרג את האתר בקלות. מוזמנים לקרוא וליישם כבר עכשיו.