ארכיון | כל המאמרים

קדם מילה, יצחק בנימיני ואחרים, רסלינג, 154 עמודים, 2026. הישגו הגדול של הספר הוא הלימה בין צורה לבשורה. בנימיני טוען שהמילה כותבת את עצמה דרכנו, שאנחנו איננו האדונים שלה אלא נכבלים בה, והמבנה הוויזואלי־טקסטואלי מבצע את הטענה הזו. אין כאן בבואה של מחבר יחיד, אלא מסכת קולות שבה הגזע, השרך, הנבג והתהום מקיימים את מצב הקרוא. נוית בראל יש דבר כזה, כתיבה אטומה. כל קורא מכיר אותה, יצירת הספרות הבלתי חדירה, זו שאין לה אפשרות לבוא עד הקורא. חוסר הכשירות, חוסר הרצון, העצלות, האגוצנטריו

האם השעמום שלי בקריאת ספרות יפה נובע מהתרחקותה מהאמת האמפירית והרגשית, זו הממשית, של "החיים", לטובת העברת "החיים" דרך המניפולציה...

כל טקסט ספרותי "משתנה" כשאנחנו שבים אליו. גם במרחק של יום או של שעה. מזג האוויר השתנה, מצב הרוח, המיקום הפיזי שבו אנחנו קוראים. לידיה...