ארכיון | כל המאמרים

ישראל לבדה, ברנאר־אנרי לוי, מצרפתית: הוד יהודה הלוי ברדוגו, פרדס, 139 עמודים, 2026. Un historien à Gaza, Jean-Pierre Filiu, Les Arènes, 203 pages, 2025. לוי ופיליו, כל אחד בדרכו וכעומדים משני צידי המתרס, נפלו למלכודת שז'יליין בנדה, ההוגה היהודי־צרפתי הזהיר ממנה בספרו בגידת האינטלקטואלים [...] שניהם מיהרו לכתוב מהבטן ולשווק בבהילות שני טקסטים תוקפניים אך שטחיים, חד־צדדיים וצפויים על הטבח, המלחמה וחורבן רצועת עזה, אחד תשליל של השני. יצחק מלר כבר אמרו: החיפזון הוא מהשטן, כך בפול

המסר, טא־נהסי קואטס, תרגום: מיכל ספיר, נובמבר ספרים, 182 עמודים, 2026. קואטס לעולם כותב על עצמו במטרה להבין את עצמו, ולפיכך הוא קורא את עצמו לתוך שני הצדדים לסכסוך. המבט הזה הוא־הוא הנושא של הספר – ולא המציאות שבין הירדן לים כשלעצמה. רפי רזניק "כך היא המִדה שאחרים יודעים עלינו יותר משאנו יודעים על עצמנו [...] יותר שאותו אדם מהרהר בעצמו ממעט הוא להכיר את עצמו", כותב עגנון בעד הנה. במבט ראשון, ספרו החדש של המסאי האמריקני השחור טא־נהסי קואטס, שתורגם עתה לעברית, נדמה כמימוש של תו

מילים כדי לומר זאת, מארי קארדינאל, תרגום: מרים טבעון, מודן, 270 עמודים, 2025. האם מדובר במקריות בלבד שדווקא בימים אלה יוצאת לאור מהדורה מחודשת של הספר המכונן הזה? יצחק מלר מילים כדי לומר זאת מאת מארי קרדינאל הוא תיאור אוטוביוגרפי מרהיב, קשוח וחושפני עד חיות, של מחלת הנפש של המחברת, הטיפול הפסיכואנליטי המוצלח שעברה, וזאת על רקע תקופה היסטורית סוערת (דעיכתה הרצחנית של אלג'יריה הצרפתית) המזכירה זמנים דומים עכשוויים במדינת היהודים. הספר פורסם במקור ב־1975 (ובתרגום לעברית ב־1985

גורמים חתרניים: סיפורים מארגנטינה, מחברים שונים, מספרדית: מיכל קריסטל, לוקוס, 172 עמודים, 2025. זוהי אסופה שמאפשרת לקורא העברית הצצה לשנים הנוראיות של הדיקטטורה של וידלה, מסרה ושותפיהם והמחיר שהן גבו, ובמידה מסוימת עדיין גובות, מהחברה הארגנטינאית. דני פילק ההוצאה לאור "לוקוס" עשתה מעשה חשוב בהוצאה לאור של אסופת הסיפורים גורמים חתרניים , סיפורים מאת סופרים ארגנטינאים על תקופת הדיקטטורה הצבאית בין 1976 ל־1983. האסופה מביאה בפני קוראי העברית טעימה של האופן שסופרות וסופרים ארגנטי

וכל זה לעולם יתחיל ולא יחדל , אוסיפ מנדלשטם, מרוסית: ריטה קוגן, אפרסמון, 146 עמ׳, 2024. תרגומיה של קוגן לשיריו של מנדלשטם מעניקים מתנה יקרה לקוראי העברית. ״שלוש שיחות על מנדלשטם״ בסוף הספר שקוגן כותבת בהן על מקומו של מנדלשטם בהיסטוריה המשפחתית מדגישות שקריאת שירתו היא בגדר חובה בתקופת דמדומי החירות בעשור השני של המאה ה־21. רפי צירקין-סדן ב־13 ביוני 1934 צלצל מכשיר הטלפון בביתו של המשורר בוריס פסטרנק במוסקווה. על הקו היה מנהיגהּ הכול־יכול של ברית המועצות יוסיף סטלין. זה הודיע

טעם לחיים, אנטואן דה סנט-אקזופרי, תשע נשמות, מצרפתית: מיכל שליו, 88 עמודים, 2022. האם כעת הספרות העברית עשירה עד כדי כך שהיא עשויה להתיר...