top of page
ארכיון | כל המאמרים


הסוף הוא רק ההתחלה
ההר הקטן, אליאס ח׳ורי, תרגום: יהודה שנהב־שהרבני, פרדס, 219 עמודים, 2025. חורי פורש בפני קוראיו בספר את הטרגדיה הלבנונית דרך חמישה סיפורים הנשזרים זה בזה, ומחברים יחד תיאורים ריאליסטיים של מלחמה, דמויות מוחשיות ופנטזיות המתערבבות זו בזו, וסיפורים שאינם מצייתים לסדר היסטורי של זמן ומקום. גיא בן־פורת "הניצחון הוא כמו בגד מחורר [...] אתה רואה את העננים, כמה הם קרובים? אתה יכול לגעת בהם, אבל לא לתפוס אותם. זה מצבנו. אנחנו יכולים לגעת בניצחון, אבל לא באמת לתפוס אותו" (עמ' 75). במלח
גיא בן-פורת


לטרוף את הקלפים של העבר – על 'קודם תסתרקי' מאת נעמה צפרוני
קודם תסתרקי, נעמה צפרוני, הקיבוץ המאוחד, 148 עמודים, 2024. הספר כולו הוא אוסף של דיוקנאות משפחתיים שממחישים את אמנות הדיוקן הספרותי; הדמות מתוארת דרך סצנות או סיטואציות מסוימות שלוכדות איזו תמצית שלה כפי שרואה אותה המספרת בנקודות שונות של זמן. רתם פרגר וגנר "אף שהוא מתבסס על המציאות, אני חושבת שיש לקרוא אותו כאילו הוא רומאן מבלי לתבוע ממנו לא יותר ולא פחות ממה שרומאן יכול להציע." נטליה גינצבורג ( אמרות משפחה ) קודם תסתרקי הוא ממואר; הוא עוסק בדמויות ממשיות
רתם פרגר וגנר


איך לייצג טירוף אנושי? ולמה זה חשוב דווקא עכשיו?
מילים כדי לומר זאת, מארי קארדינאל, תרגום: מרים טבעון, מודן, 270 עמודים, 2025. האם מדובר במקריות בלבד שדווקא בימים אלה יוצאת לאור מהדורה מחודשת של הספר המכונן הזה? יצחק מלר מילים כדי לומר זאת מאת מארי קרדינאל הוא תיאור אוטוביוגרפי מרהיב, קשוח וחושפני עד חיות, של מחלת הנפש של המחברת, הטיפול הפסיכואנליטי המוצלח שעברה, וזאת על רקע תקופה היסטורית סוערת (דעיכתה הרצחנית של אלג'יריה הצרפתית) המזכירה זמנים דומים עכשוויים במדינת היהודים. הספר פורסם במקור ב־1975 (ובתרגום לעברית ב־1985
יצחק מלר


להיות שער
סיום מדומה , נועה סוזנה מורג, כתר, 256 עמודים, 2025. אייר חיה בדור של הרחבת גבולות ה"אני", טרנס־אטלנטיות וקוסמופוליטיות הפכו לדבר שבשגרה בקרב מי שעובד במקצועות חופשיים כמו מוזיקה או אדריכלות, מי שמשכיל בסיוע הרצאות TED, מי שכלכלת מוצריו מבוססת על הזמנה שוטפת מהרשת, מי שצופה תוך כדי הליכה בחיים מצולמים של אחרים המצויים אי שם. דניאל אושרי ממדיו של הרומן הקולח והמהפנט של נועה סוזנה מורג, סיום מדומה , מאפשרים לקרוא אותו בשעתיים־שלוש דחוסות. עבורי הקריאה ארכה יומיים, זאת מפני שאחר
דניאל אושרי


מה שביניהם
נימים של תפוז, ים טרייבר, פרדס, 169 עמודים, 2025. מה טומן בחובו החוץ המאפשר מגע מחודש עם הפנים? מהו המשא ומתן שמקיים המטריאלי עם הנפשי? ואיך אלו נרקמים ליחסים שבין האחד לאחר? שאלות אלו מהדהדות שוב ושוב לאורך הקריאה בסיפורים השונים. יותם אלון גרינבאום ספר הביכורים של ים טרייבר נימים של תפוז מאגד אל תוכו עשרה סיפורים קצרים, בכתיבה ריאליסטית הגולשת לעיתים אל הסוריאליסטי, ונעה בין גוף ראשון לגוף שלישי בעל נוכחות מספרת דקה ועדינה. טרייבר טווה דמויות צעירות, בעיקר נשים , המבקשות
יותם אלון גרינבאום


חדר משלך?
הופרדנו כך: מורה נבוכים להפרדה מגדרית, יופי תירוש, קרן ברל כצלנסון - קן האופק, 197 עמודים, 2025. מה שתירוש מצליחה להעביר היטב, בשפה בהירה ובכתיבה מאורגנת, הוא כיצד המגמה המתעצמת של ההפרדה המגדרית במרחבים הציבוריים בישראל – בצה"ל, באקדמיה, באוטובוסים, במעיינות – למעשה מנרמלת אותה. ויותר מזה, מה שהיה פעם קיצון – הידור במצווה – הופך להיות הסטנדרט החדש שכולם מחויבים אליו. מירי כהן-אחדות הימים הם ימיה האחרונים של שנת 2025. הופרדנו כך , ספרה החדש של המשפטנית פרופ' יופי תירוש, אמור
מירי כהן-אחדות
bottom of page
